shutterstock_1370129492

שינוי השיטה – תמיכות, מענקים ורגולציה

שנת המס 2020 תיזכר עוד שנים רבות, העולם כולו, וישראל בפרט חווים מציאות שטרם הכרנו.

אומרים שהמצב הינו מצב מלחמה, אך לא מדובר בעוד מלחמה בין מדינות או צבאות ואפילו לא במתקפות התשה או טרור.

העולם חווה מגיפה בינלאומית שטרם נמצאה לה התרופה.

כלכלות קורסות, טייקונים ותאגידים משנים פנים ועסקים קורסים.

אפשר לבהות בנעשה כצופים בסרט אימה, ומאידך, ניתן גם לעשות.

מה לעשות? האם אפשר בכלל לעשות? הניתן לשנות את המצב האישי-ספציפי של כל אחד מאיתנו?

התשובה היא – חיובית – בהחלט – האדם חיה אופטימית שניתנת למצוא פתרונות.

איך? מתחילים לשנות את השיטה !

 

מאז כניסת מגיפת הקורונה לחיינו, בערוצי התקשורת השונים, ניתן למצוא המון כתבות ומאמרים המתחלקים ל-2 קטגוריות:

א. בהאשמות, טרוניות, הכפשות ובמאבקים פוליטי וארגוניים.

ב. מתן טיפים לעסקים שמתוכן קריאתם – רמת התועלת מהם שווה כמתן כוסות רוח למת.

הכתבות והמאמרים הללו, לא מקדמים במאומה, לא את העסקים, לא את מחוסרי התעסוקה, ובוודאי לא את האווירה.

 

אחר ההקדמה שלעיל, המאמר הנוכחי יעסוק במתן דוגמאות נקודתיות, בהן שינוי השיטה והתפיסה הצריכים לבוא לידי ביטוי דווקא מתוך משרדי הממשלה השונים. זאת היות ולדעתנו, הגורמים שלהם יש את כוחות ההנעה המשמעותיים במשק, הם משרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות, כעת נפרוט את הנקודות שהדרישה לשינוי השיטה לגביהן נדרשה עוד טרום ימי הקורנה, וכי כעת חובה להביאה לכדי ביצוע נדרשת שבעתיים.

מהקל אל הכבד:

תמיכות –  רבעון 4, ידוע כתקופת התמיכות, בהן משרדי ממשלה מפרסמים קולות קוראים, ותאגידים העומדים בתנאי הסף, נקראים להגיש בקשות לתמיכה.

נדרש ומצופה כי מצד א' – הקולות קוראים יפורסמו בערוצים המקובלים, ולא במסתרים,תוך מתן זמן סביר להגשת הבקשות, ובמידה ומתגלה כי הזמן שניתן, לא נמצא כסביר או שלחילופין חלו תקלות טכניות של המערכות שבאמצעותן מגישים את הבקשות, אזי שתינתן אפשרות לקבלת אורכה סבירה, בכדי להשלים את הגשת הבקשות.

מצד ב' – לא להקל! לא את תנאי הסף, לא לאפשר מתן תקופה ארוכה מהמקובל לצורך הגשת בקשות, זאת היות ומתן אורכות על אורכות, פוגעות ב'כוונת המשורר/מחוקק', וכתוצאה מכך התמיכה המתוכננת, עתידה להתחלק במספר רב והתמיכה תיהפך לחלקיקים ותרומתה לתאגידים הנתמכים נהיפכת לשולית וזניחה. כמו כן, במצבים שבהם ניתנו אורכות מעל למקובל, כמות המגישים שגדלה מעל לצפוי, הביאה בין היתר להגברת והעצמת משך תקופת הביקורת, תופעה שגם הקשתה על המשרד הממשלתי המתקצב וגם על הגופים המבקשים תקצוב שחווים תקופת ביקורת 'שמוציאה את הטעם' שבקבלת התמיכה.

מענקים – מתחילת הסגר הראשון (סוף מרץ-תחילת אפריל) ועד היום, עוסקים, חברות ו-עמותות משוועים לקבל מענקים מרשות המיסים. כל מי שתבע ב'איזור האישי' את המענקים ראה שיש מספר הצהרות שיש לסמנם ואח"כ לחתום עליהם, ומבלעדי החתימה על אותן ההצהרות, אזי לא ניתן לתבוע את המענקים ולקבלם.

אותן הצהרות מדברות על כך, במידה ויתברר כי 'הנזק' לאותו עוסק / חברה / עמותה – יימצא שלא עמד דיו באמות המידה הקטסטרופליות שאותו מענק מיועד עבורן, אזי יידרשו להחזיר את המענקים (כמובן עם הריבית הנהוגה ברשות המיסים וכו).

דומה הדבר, למי שמעניק לילד כדור במתנה, ולאחר שהילד קרע את העטיפה בהתלהבות, מוצא הוראות והתניות לגבי השימוש בכדור:

  • לא לשחק בכדור בין השעות 14:00 – 16:00.
  • לא לכדרר בבניין, לא לשחק בבית.
  • לא לבעוט בכדור במדשאה כדי לא להרוס את הדשא המושקע.
  • וגם לא בחניה כדי לא להידרס.

מיותר להסביר כי עם תנאים כאלו – מוטב היה שלא להעניק מתנה שכזו.

וכך בדיוק גם לגבי המענקים של רשות המיסים – אם נותנים מענק – צריך לתת אותו מכל הלב – וללא אותיות קטנות ש'אונסות' את הנישום.

ועלולות לעלות לאותו בעל עוסק / חברה /מנהל עמותה – ביוקר, בשנת המס 2021.

ההצהרות שחובה כיום לחתום עליהם, מדברות על כך שצריך שיימצא כי הנזק (ירידה בהכנסות) היה בתקופות מסויימות בין 25% ל- 40%.

כל בעל עסק שמכיר את מרכולתו צריך לדעת כי מידי שנה על המחזורים שלו לגדול בכדי שיוכל לשמור על אותו אחוז רווחיות גם בשנה הבאה/חדשה.

ומתוך כך, נהיר לכל, כי במידה וחלה השנה ירידה בהכנסות של 10% בלבד למול השנה דאשתקד, אזי כבר בעל העסק נמצא בפגיעה כלכלית הניכרת לכל בר הבנה עסקית.

משמעות הדרישות שיש כיום כלפי מי שתובע את המענקים ולוקח אותם מרשות המיסים, הינה כי קרוב לוודאי למעלה ממחצית! ממקבלי המענקים בשנת 2020 – ידרשו להחזיר אותם במהלך שנת 2021!!! כל פקיד אוצר ו/או מניסטר אחר / מקבל החלטות, המבקש הסברים מאחורי המשפט הזה – מוזמן לפנות אליי ואוכיח לו את אמיתות המשפט הזה.

זו בשורה שלילית ביותר למשק הישראלי – היות והקושי שכמעט לומר הבלתי אפשרי בהחזרת המענקים הללו, יביא לכך שמי שטרם 'סגר' את העסק שלו במהלך 2020, הדרישה להחזרת המענקים במהלך 2021, עלולה להביא אותו חלילה לכדי קריסה סופית.

המענקים צריכים להיות אמיתיים וכנים, 'לתת כדי לתת', בעלי העסקים והחברות, הקטנים, בינוניים וגדולים, הם שבזכות: האומץ, הסיכון הכלכלי היומיומי – למול הסיכוי לרווחיות, הרוח היזמית והעסקית שלהם, המשק והכלכלה שלנו מתנהלים, מתגלגלים, ובין היתר, משלמים את המיסים לאורך עשרות השנים.

הם כעת שצריכים שיזרימו להם, מתוך כספי המיסים (שכאמור הם שילמו), מענקים כדי – לשרוד את התקופה – לא כדי להרוויח ולא כדי לרכוש נדל"ן.

ניתן לאמוד ולקבוע את גובה המענקים הנדרשים לכל עסק למול מחזורי ביצועי העבר, תשלומי משכורות, אמות מידה פיננסיות, היקף המיסים שכל עסק שילם לרשות המיסים ולביטוח לאומי ולמול האשראים שהוא צריך להחזיר – ולא לפי ירידה בהכנסות למול השנה שקדמה, ובוודאי לא על בסיס הצהרות לירידות בעשרות אחוזים.

גישת המענקים כיום, מחזקת את אותם טענות רחוב, כי ישנם פקידים ומקבלי החלטות ש 'מעולם לא ניהלו מכולת' ואיך ינהלו תקציב מדינה? וכיצד יצילו עסקים ומשק במציאות של קריסת כלכלה???

במאמר מוסגר נציין, כי לצערנו הרב, אנו סוברים (לא מידיעה חלילה) גישת המענקים כיום, עלולה לכאורה להביא מסתמא להעצמת תחמוני המס וכן את ההתחמקויות ממס.

רגולציה – ללא מסגרת, אין צורה, וללא אכיפה ובקרה אין מדינה.

בכל ארגון וחברה המעוניינת להצליח, חובה שימצאו בה ארגון ושיטות. וככל שלאותו ארגון אחריות, אדרבה, חובה שתהיה תרבות ארגונית ברורה ומסודרת.

כאשר מדובר במשרדי ממשלה, חובה כי הסדר והארגון יחלחל הן לרוחב והן לעומק, משמעות הדברים שגם תהיה תרבות ארגונית זהה, לכל הסניפים והשלוחות, שפה אחידה למול האזרח. ובד בבד גם כלפי פנים הארגון, נדרש כי תהיה אמות מידה לבחינת תוצרי הביצוע של המחלקות השונות – בדומה לגופים יצרניים ולגופים פרטיים. הגישות המקובלות כיום במשרדי הממשלה השונים… לא כאן המקום להאריך בהם, אבל 'כל סטיגמה' לא באה מהאוויר.

אכיפה ובקרה, הם הם הבסיס להימצאותו של כל משרד ממשלתי למול התחומים שעליהם אותו משרד אמון, ללא אכיפה ובקרה איכותית, כל יתר המנגנונים והמחלקות בארגון/משרד, מאבדים ממשקלם ומהסיכוי לביצוע מיטבי ואיכותי של המטרות והאחריות שבידיהם, ולכן חובה כי הבקרה ואכיפה תהינה ברמת המקצועיות והמקצוענות הכי גבוהה שניתן לדרוש.

לצערנו כמשרד שמתמחה בליווי ביקורות למול רגולטורים, המצב טרום עידן הקורונה לא היה מזהיר, וכעת די לחכימא.

התנהלות של ארגון באופן לא מקצועי, ללא תרבות ארגונית אחידה, ללא מתן מענה זמין ואיכותי – פוגע הן בביצועי אותו הארגון, פוגע בתדמיתו ואף חלילה מעודד זילות מצד האזרח / נישום / מבוקר למול הרגולטור וחוזר חלילה.

שכל ישר, היגיון ואפילו חמלה, דווקא אחרי הפיסקה הקודמת, נציין כי חובה להכניס בארגון ושיטות של כל ארגון ורגולטור, גם מושגים ברי קיימא, המוכרים לכולנו מחיי המציאות, כדוגמת: "לכל כלל, יש יוצא מן הכלל", ו- "לכל דין, יש לפנים משורת הדין".

לעיתים יש מקום לשיקול דעת, להתערבות השכל הישר וההיגיון, וכעת במציאות הקורונה, אפילו גם לחמלה – לא שמשרד ממשלתי צריך לעצום עיניים – חלילה.

אבל מותר לשקול במצבים שברורים לעין כל, כי אין מצב לגבות סכומי עתק, גם לצאת מהמסגרת, לאפשר הסדרי תשלומים מעבר למקובל, מותר לשקול גם למחול על סכומים שנהיר כי לא יתאפשר לגבותם גם עד תום ה-100 שנים הקרובות או עד קריסת העסק ותליית בעל העסק וכו,

במדינה שיש בה ריכוז מוחות כה רב, שאין עוד מדינה בעולם עם כ"כ הרבה עו"ד פר-נפש, ניתן למצוא גם פתרונות יצירתיים ולהפעיל שכל ישר, כמובן, תחת התניות והסכמים שישמרו על המסגרת.

לסיכום, עד כה דובר רבות על השינוי התפיסתי שעל האזרח לעבור ולשנות בחיי היומיום שלו,

המאמר שלנו עסק, בשינוי שיטה הנדרשת והמתבקשת מצד הרגולטורים ומקבלי ההחלטות,

מאותם אלו שזכו להיות קרובים להגה ולרב החובל, לאותם אלו – שהקורונה עוברת לידם ולא בתוך כיסם,

מתוקף תפקידם ומחובתם, לשנות את השיטה, בכל הקשור ל:

  • התנהלות ומקצועיותו של הרגולטור
  • מתן מענקי סיוע של רשות המיסים לשיקום העסקים
  • מתן תמיכות ממשלתיות לתאגידים

'שינוי השיטה' ויישום ההמלצות שפורטו לעיל במאמר זה, יביא לכך שהמשרד הממשלתי ועובדיו, יעמדו בחובותיהם וקיום משימותיהם כשליחי ציבור ועובדי ציבור בהצלחה, וגם יעזרו לייעול ושיפור מצב המשק ושיקום הכלכלה.

 

 

 

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *